דגלין נ' איילת השחר בטחון (1993) בע"מ

החלטה

1. ב"כ התובעים הגיש בקשה לאיחוד התביעות שבכותרת וזאת על מנת לייעל את הדיון ולקצר את הזמן השיפוטי הנצרך לדיון בתביעות (להלן – הבקשה).

2.הנתבעת הסכימה לאיחוד המבוקש.

3. תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 קובעת כלהלן:

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכים בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזו ובתנאים שייראו לו".

4.עיון בכתבי התביעה כפי שהוגשו לבית הדין מעלה, שאמנם מדובר באותו נתבע, אך לכל תובע תקופת העסקה שונה, נסיבות שונות של הפסקת עבודה וכך גם תביעות בסכומים שונים.

5.לטענה לפיה הסעדים הנתבעים ע"י התובעים השונים, הם בחלקם אותם סעדים, כמו דמי חגים, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה – הרי שמעצם סמכותו הענינית של בית הדין לעבודה , אלה הם סוגי הסעדים הנתבעים בבית הדין.

6.זאת ועוד, התביעה בד"מ 1300-02-13 הינה תביעה בהליך של דיון מהיר בעוד שתי התביעות האחרות ס"ע 27845-02-13 וס"ע 12952-02-13 הוגשו במסגרת הליך רגיל. לשקילת מצבים המאפשרים לאחד דיון מהיר עם דיון רגיל, הדגיש בית הדין הארצי לעבודה כי – "הפירוש הראוי הוא זה המבטיח שתכליתו של הליך ב"דיון מהיר" תוגשם בצורה המירבית....בנוסף- מן הראוי לשקול אם לא יהיה זה נכון לסיים תחילה את הדיון בהליך שאמור להתקיים ב"דיון מהיר" אף אם כמה ממרכיביו דומים לאלה של הליכים אחרים התלויים ועומדים באותו בית דין". (דב"ע נו/3-190 אילנה בן עזרא – מדינת ישראל, סעיף 12 לפסק הדין מיום 21.5.96).

הן מטעם זה, כמו גם לאור הסעדים השונים במהותם, לא מצאתי מקום לסכל את תכלית החקיקה לפיה תיקים שנפתחו במסלול דיון מהיר יתבררו במהירות האפשרית.

7.אוסיף כי לא שוכנעתי כי שאיחוד התיקים יביא לייעול הדיון בתיקים אלא עשוי לסרבלו.

8.באשר לבקשה לדחיית המועד להגשת כתב ההגנה – המועד להגשת כתבי ההגנה בכל שלושת התיקים מוארך, עד ליום 7.4.13. לא מצאתי מקום למתן ארכה כה ממשוכת כפי שמבוקש. העתק יועבר ישירות לצד שכנגד.

9.סוף דבר, הבקשה לאיחוד התביעות נדחית.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, (12 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: